דילמה מסורתית? |
|
היי ורדים יפים שלי, היום אני רוצה לדבר אתכם על דילמה שיש לי.
מלפני כמה ימים חבר של אבא שלי (הוא מקעקע) שאל את אבא שלי, האם הוא יכול לקחת כמה מהציורים שלי ולשים אותם בסטודיו שלו.
זה מאוד החמיא לי אני לא אשקר, זה מאוד נחמד לשמוע דברים כאלה מבן אדם משנות ה40 בחייו מבקש מבת 16 כמה מציורים שלה.
אבל מה שכן אני לא רוצה לתת אותם , אני לא מתכוונת להיות רכושנית אבל אני עובדת עליהם שעות מרובות.
ומפספסת ארוחות ושעות שינה בשביל האהבה שלי לציור.
ומכיוון שזה שקר אל האנשים שנכנסים אל הסטודיו שלו
ואני לא יודעת מה לעשות אני לא רוצה להיות רעה אבל אני גם לא רוצה שיחשבו שאני רכושנית .
אז מה לעזאזל אני עושה?
(הנה ציור של המחליק האהוב עליי יאזורו האניו)
|
|
|
|
|
 | אומרת שקשה לך להיפרד מהם כרגע. לגמרי קורה לאנשים שמציירים, וגם אם מתישהו כן תחליטי למכור בטח יהיו ציורים שתקשרי אליהם ולא תצליחי לתת |
|
 | נכון, את לגמרי צודקת תודה XOXO |
|
 | מזדהה איתך מאוד ורק מי שיוצר יבין. קשה לי להיפרד אפילו מציורים שאני מציירת במיוחד לאנשים שמבקשים ממני! בניגוד לזה, אחת המרצות שלי (שהיא אומנית) אמרה לי שהיא רק רוצה לראות את הסטודיו שלה ריק כי קנו את כל העבודות שלה. טוב, זה משתנה כשאמנות הופכת להיות המקור לפרנסה. חשבת אולי לצייר ציורים פחות 'מושקעים' שמראש יהיו מיועדים לזה שתתני אותם? :) |
|
| נכון זה מאוד קשה להיפרד, מכיוון שהם כמו הילדים שלי. ואני אנסה אבל לצערי אני לא יכולה להחזיק ציור שאני מאה אחוז גאה |
|
| נתת לו בסוף? וכן זה ממש הגיוני שאת לא רוצה לתת לו אותן. התמונות הן את ואת צריכה להיות זו שמחליטה היכן הן יוצגו. |
|
| בסוף נתתי לו כמה ציורים שלא כל כך אהבתי וצודק |
|
;){kind=link}